החלטה בתיק בר"ע 28054-07-13

השופטת רונית רוזנפלד

1.      לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי בירושלים מיום 20.6.2013, בה נדחתה בקשת המבקשת למתן צו עשה זמני המחייב את המשיבה להחזירה לעבודה מבלי לפגוע במעמדה, תנאי העסקה וזכויותיה, ולמתן צו מניעה זמני האוסר על המשיבה לאייש את המשרה בה הועסקה בעובד אחר (השופטת שרה ברוינר ישרזדה ונציגות הציבור גב' נחמה אנג'ל וגב' נירה עילם; סע"ש 12-33-01-13).

הרקע לבקשה

2.      לפי שפירט בית הדין האזורי בהחלטתו, העובדות הלכאוריות העומדות בבסיס הבקשה הן כדלקמן:

 " 1.   המבקשת, עולה מארה"ב, בעלת הסמכה ממדינת ניו ג'רסי כאחות מומחית קלינית, ובמקביל בעלת רשיון ממשרד הבריאות בארץ כאחות מוסמכת, שמשה מאז חודש ספטמבר 2004 כקצינה רפואית בקונסוליה הכללית של ארה"ב בירושלים. המבקשת הקימה את יחידת הבריאות במקום וניהלה אותה. כבר משנת 2005 תפקידה הוגדר כ" nurse practitioner ".

2.   המבקשת זכתה בפרסים שונים במהלך שנות עבודתה. כמו כן הועלתה המבקשת בדרגה וקיבלה אחריות ותפקידים חדשים, הן בשנת  2006 והן בשנת 2010.

3.   לאחר חודש ינואר 2010 הגישה המבקשת קובלנה רשמית אל הרשויות המוסמכות אצל המשיבה נגד כמה מעובדי הקונסוליה, בטענה לאפליה ויצירת סביבת  עבודה עויינת הקשורות לכך שהינה יהודיה דתיה. כפי שהודיעה המבקשת בדיון שהתקיים בבקשה, בירור כל רכיבי הקובלנה טרם הסתיים ובשלב זה נמצא לפחות חלק מתלונותיה, מוצדק.

4.   בשלב מסוים נפתחה אצל המשיבה חקירה כנגד המבקשת. אליבא דמשיבה, ארע הדבר בשנת 2010 ונבע מתלונות אנונימיות שהוגשו נגד המבקשת.

5.   ביום 12.10.2012 נמסר למבקשת מכתב זימון לישיבת שימוע לקראת הפסקת העסקתה בקונסוליה בעילה של "הפרות משמעת, הפרת נהלי הקונסוליה ומדיניותה ועבירה על החוק המקומי" (נספח ו' לבקשה- להלן "ההזמנה לשימוע").

      ההזמנה לשימוע כללה  טענות כנגד המבקשת ובכללן: הסעת "בלתי מורשים" בכלי רכב של הקונסוליה במספר מועדים בתקופה 10/2010-1/2011; רישום לא נכון של שעות נוכחות בעבודה במספר ארועים בתקופה 10/2010-1/2012, (זאת בהסתמך על נתוני GPS ); שני ארועים בהם קיבלה המבקשת שני חיסונים בלתי מאושרים בחודשים יוני - יולי 2012, כאשר מעבר לכך, בעקבות הערות כפופיה, הורתה להם לתת הסברים כוזבים באשר לטעמי נטילת החיסונים ולנעול  אותם בעת ביקורי הקצין הרפואי האזורי; בסמוך להזמנה לשימוע התברר שעל פי הדין בישראל אין המבקשת מוסמכת לנפק מרשמים (כפי שעשתה). לפי הנטען- המבקשת היתה אמורה לדעת כי הדבר אסור; בחודש פברואר 2011 המבקשת הנחתה את הכפוף לה לרשום בשמה מרשם אף שאינו מוסמך לכך לא בישראל ולא בארה"ב.

      על פי טענת המשיבה בהזמנה לשימוע, מעשים אלה חשודים כעבירות פליליות כגון גניבה ומהווים הפרה בוטה של נהלי הקונסוליה ומדיניותה, מעבר להפרת הדין המקומי, ועלולים לגרום לתוצאות מסוכנות.

6.   במקביל למסירת ההזמנה לשימוע, נדרשה המבקשת לעזוב מייד את מקום עבודתה, הוקפאה גישתה לתיבת הדאר האלקטרוני שלה, ונאסר עליה לקחת עמה חומר מתוך המשרד.

7.   השימוע התקיים בשני מועדים, ב-2 וב-8 בנובמבר 2012, ואליו התייצבה המבקשת עם ב"כ והציגה למעלה מ500 עמודים לתמיכה בגרסתה. אורך השימוע כולו הגיע לכדי 8 שעות.

8.   ביום 21.11.2012 נמסר בידי המבקשת מכתב הודעה על סיום העסקתה ומכתב נוסף ובו פירוט הנימוקים לכך (נספחים 7 לתגובת המשיבה- להלן: "מכתב הפיטורין")). יום קודם לכן, בוטל  האישור הבטחוני של המבקשת על פי החלטת מחלקת הבטחון האזורי של הקונסוליה (נספח 6 לתגובת המשיבה- להלן " מכתב ביטול האישור הבטחוני").

9.   המבקשת בקשה לערער על ההחלטה לפטרה. מבוקשה ניתן לה וביום 27.12.12 ניתנה החלטת הקונסול הכללי שלא לשנות את ההחלטה על פיטורין. (נספח 8 לתגובה)."

על רקע זה פנתה המבקשת לבית הדין האזורי.

תמצית טענות הצדדים בבית הדין האזורי

3.      לטענת המבקשת, פיטוריה הם תוצאה של הקובלנה שהגישה לגורמים המוסמכים בארה"ב, בשל התנהגות לקויה של עובדי הקונסוליה. הנימוקים שנפרשו בהזמנה לשימוע אינם הטעם האמיתי לפיטורים, משום שבזמן אמת לא הביאו אלה לנקיטת הליכים משמעתיים נגדה. לפיכך מדובר בפיטורים ממניעים פסולים. מעמד השימוע נוהל באופן תוקפני, המשתתפים בו לא טרחו כלל לעיין בחומר שהציגה להם המבקשת, פרוטוקול השימוע לא נמסר לה, ומכתב הפיטורין שבעקבותיו אינו מנומק, ואינו כולל כל התייחסות לטענותיה. לפיכך נטען כי מדובר בשימוע למראית עין, ועל כן הפיטורין בטלים. ביטול הסיווג הביטחוני של המבקשת נועד לקבוע עובדות בשטח ללא פירוט מהם אותם 'טעמים בטחוניים'. מכל מקום, הנימוקים לביטול הם אותם נימוקים שעמדו בבסיס פיטוריה של המבקשת, והופרכו על ידה. עוד נטען כי על המשיבה, כנציגות רשמית של ממשלת ארה"ב, חלות חובות הלקוחות מן המשפט המנהלי הישראלי, ובכלל זה החובה להפעיל שיקול דעת ענייני, סביר וראוי, הנקי משיקולים זרים ומניגוד עניינים, והיא לא עמדה בהן. אי-ביטול הפיטורין יפגע במבקשת באופן בלתי הפיך ויערער את מצבה הכלכלי.

4.      המשיבה טענה כי עומדת לה חסינות, ולכן, אין לבית הדין סמכות ליתן את הסעד המבוקש. לגופו של עניין נטען, כי הליך השימוע נוהל באופן ממושך וממצה ואף מעבר לנדרש על פי דין. אין יסוד לטענותיה של המבקשת בדבר אפליה או התנכלות כלפיה על רקע היותה יהודייה דתייה. במקרה דנן מדובר בהצטברות מקרים של הפרות משמעת, הסוטה מכל נורמה מקובלת אצל המשיבה, שלא ניתן היה לעבור עליה לסדר היום. זאת במיוחד בהתחשב בתפקידה הרגיש של המבקשת. לפיכך נערכו הפיטורים בתום לב ומסיבות ענייניות, ובגדר סמכותה של המשיבה. עוד הוסיפה המשיבה, כי לאחר פיטוריה התראיינה המבקשת באמצעי התקשורת ויצאה נגד המשיבה באמירות בוטות ופוגעות, דבר המלמד על היעדר כוונה לשוב לעבודה. מכל מקום, על פי הדין הישראלי אין אוכפים החזרה לעבודה, ודרך המלך המתאימה לנסיבות אלה הינה פיצויים ולא אכיפה. גם מאזן הנוחות מחייב בנסיבות העניין הימנעות ממתן צו, וזאת לאור אבדן האמון של המשיבה במבקשת, ובהתחשב בכך שבפועל בוטל האישור הביטחוני שניתן לה. היות שנתברר כי המבקשת אינה יכולה להנפיק מרשמים רפואיים על פי הדין הישראלי, התפקיד שבוצע על ידי המבקשת אינו קיים עוד והמשיבה מעוניינת כעת לקבל עובד בתפקיד זוטר יותר מן התפקיד אותו מילאה.